<h1>ראב"ן שו"ת סימן צ"ה</h1>
<h2>דף ז.</h2>
בפ"ק דסוטה [ז'.] תנן ר' יהודה אומר אם היה לבה נאה וגו' ואמרי' ר"י חייש להירהורא. ופרכינן עלה, הא דאר"י ביבמות [ר"פ] האשה שהלכה לעולם [אינה נאמנת] אא"כ באתה בוכה ובגדיה קרועים וכו', ואמרי' בגמ' [שם קט"ז:] ההיא דאתאי לב"ד דר' יהודה אמרו לה התלמידים קרעי בגדיך סתרי מזייך ולא חייש ר' יהודה [להירהורא]. תשובה לאו פירכא היא, דגבי סוטה מגלה לבה ומגלה שערה לגמרי עד שנראה שערה ובשרה להכי חייש להירהורא, והא דאמר הכא בגדיה קרועים בגדיה העליונים ואין בשרה נראה, ואע"פ ששערה נראה כיון שאין בשרה נראה ליכא למיחש להירהורא. אי נמי סוטה אשת איש חייש להירהורא, הכא פנויה לית לן בהירהור.
<h2>דף לג:</h2>
בסוטה בפרק ואלו נאמרין ת"ר כיצד עברו ישראל הירדן בכל יום [הארון] נוסע אחר ב' דגלים, ואותו היום נסע תחילה. ובין למ"ד כקורה היו מהלכין בין למ"ד כתיבה היו מהלכין ארון היה נוסע אחר ב' דגלים באמצע כדכתיב ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות. ומקשי עלה, והכתב וארון ברית י"י נוסע לפניהם דרך שלשת ימים, אלמא לפניהם היה הולך וקשו קראי אהדדי. תשובה לא קשיא, אימר אותן ג' ימים לבד הלך לפניהם ליישר להם הדרך ולהביאם מיד לארץ, והקב"ה חשבה לטובה והם חשבו לרעה והתאוננו על כך, ושוב לא הלך לפניהם אלא באמצע עד בואם אל הירדן, והיינו דכתב שם לתור להם מנוחה לתייר אותם מהר מנוחה למקום מנוחה, ועל אותו מסע אמר משה קומה י"י וגו' וכן ובנחה יאמר שובה י"י וגו', לפי שעבר את מקום חנייתו. ע"א י"ל כל המסעות היה הולך לפניהם כדכתב נוסע לפניהם, והא דתניא בכל יום היה נוסע אחר ב' דגלים, ודאי כן הוא שהיו נוסעים דגל יהודה ודגל ראובן תחילה ואח"כ היו נוסעים מחנה הלוים והארון היה נושא נושאיו ועובר לפניהם, וביום שעברו את הירדן נסע הארון תחילה, וה"ד ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה י"י שהיה מזרז לשכינה השרויה בין בדי ארון ומתפלל קומה ותלך לפנינו ויפוצו אויביך, ובחנותם הוקם המשכן בתוך המחנות היה מתפלל שוב אל המשכן ותשכון שם שאין אמר שוב אלא למי שעבר את מקומו, אבל למי שעדיין לא הגיע אל מקומו אומר בא אל מקומך.
<h2>דף מט.</h2>
דשקד מנו שמואל [כתובות מ"ג:] על שם שהיה מהיר למצוא הדין. וקרי ליה שבור [מלכא] [פסחים נ"ד.] נמי על כי דיניו דינים כדינא דמלכותא, ומלך פרס שהיה בימי שמואל שבור שמו. והא דאמר בסוטה [מ"ט.] משמת בן עזאי בטלו השקדנים, שאחריו ל"ה שקדן כמותו שהיה תדיר ומהיר ללמוד וכל עסקיו לא היו כי אם בתורה, כדתני בהבא על יבמתו [יבמות ס"ג:] א"ל לבן עזאי אתה נאה דורש ואין נאה מקיים א"ל מה אעשה שנפשי חשקה בתורה. תריץ, שמואל שקוד בדינים ובן עזאי בתורה, ולא היה שמואל בתורה כמותו.
